הכרעה בגישור עסקי מכוון תוצאה: האם היא מחייבת, ואיך מגדירים אותה נכון?

בעידן שבו ההתנהלות העסקית נעשית מהירה, מורכבת ולעיתים בלתי צפויה, פתרון סכסוכים מסחריים אינו רק עניין טכני אלא החלטה אסטרטגית. גישור מסורתי היווה במשך שנים רבות מנגנון מועדף לפתרון מחלוקות בדרכי שלום, אך במקרים רבים – בעיקר בסכסוכים עסקיים מורכבים – הוא אינו מספק מענה שלם. כאן בדיוק נכנס לתמונה גישור מכוון הכרעה, שיטה מתקדמת ליישוב סכסוכים אשר מביאה עמה יתרון מובהק: פתרון סכסוך תוך שמירה על עקרונות הגישור, אך עם תוצאה ברורה ומכוונת מטרה.

מהו גישור מכוון הכרעה?

גישור מכוון הכרעה (Directed Mediation) הוא הליך מובנה שבו המגשר פועל לא רק כמנחה ניטרלי אלא כבעל תפקיד אקטיבי, לעיתים בעל סמכות הכרעתית-מוסכמת. הצדדים מסכימים מראש, במסגרת הסכם הגישור, על כך שבמקרה שלא יגיעו להסכמות – המגשר יהיה מוסמך להציע פתרון, לעיתים גם מחייב, בהתאם למנגנון שנקבע.

שיטה זו התפתחה מתוך ההבנה שגישור רגיל אינו מתאים לכל מקרה. בעסקאות בהיקף גדול, בסכסוכי שותפים, או כאשר מדובר בצדדים בעלי פערי כוחות משמעותיים, נדרש תהליך שמצמצם את מרחב אי-הוודאות אך עדיין נשמר מחוץ לכותלי בית המשפט.

גישור רגיל לעומת גישור מכוון הכרעה

בגישור רגיל, ההסכם מותנה בהסכמת שני הצדדים. אם לא הושגה הסכמה – ההליך מסתיים ללא תוצאה. לעומת זאת, בגישור מכוון הכרעה, הצדדים מנסחים מראש מנגנון פעולה למקרה של חוסר הסכמה, כך שלא "יוצאים בידיים ריקות".

בין המודלים האפשריים:

• המלצה מחייבת-למחצה: המגשר מגבש עמדה מוסברת, שאם לא הופרכה בטיעון מהותי – תהפוך להצעה מחייבת.

• הכרעה בהסכמה מראש: הצדדים מסכימים מראש לקבל את הכרעת המגשר.

• הכרעה מדורגת: תחילה ניסיון להסכמה, ואם לא צלח – מעבר לשלב הכרעתי על פי שלבים.

המרכיב הקריטי הוא הסכמה מראש של הצדדים. בכך מובטח שלא יתנהל הליך לשם ההליך בלבד – אלא הליך שבסופו פתרון, גם אם לא נבע מהסכמה ישירה.

תוקף ההכרעה והאם ניתן לערער עליה?

השאלה המרכזית המתעוררת היא:  מהו מעמדה המשפטי של הכרעה שניתנה במסגרת גישור מכוון הכרעה? והאם ניתן לערער עליה?

ראשית, יש להבחין בין סוגי ההכרעות:

1. המלצה לא מחייבת – אין לה תוקף מחייב, אלא אם הצדדים אימצו אותה בהסכם נפרד.

2. הסכמה מראש לקבל הכרעת המגשר – כאן מדובר בהסכם מחייב, שלעיתים מדמה מבחינה משפטית פסק בורר. ניתן לאשרו בבית המשפט בהתאם לחוק הבוררות.

3. הסמכת המגשר לשמש גם כבורר – הליך גישור-בוררות (Med-Arb) הוא מסלול שבו ניתנת הכרעה סופית על-ידי אותו גורם. תוקף ההכרעה כשל פסק בוררות, והערעור מוגבל לעילות המנויות בחוק.

האם ניתן לערער?

באופן עקרוני – לא ניתן לערער על תוצאה של גישור, שכן ההליך אינו שיפוטי. עם זאת, אם הצדדים הסמיכו את המגשר להכריע באופן שמקביל לפסק בוררות, ניתן להגיש בקשה לביטול בהתאם לעילות הקבועות בחוק הבוררות, לדוגמה:

• חריגה מסמכות

• פגם בהליך

• היעדר שוויון בין הצדדים

ככל שההכרעה ניתנה בגדר המלצה בלבד – לא ניתן לתקוף אותה, אלא רק למנוע את הפיכתה למחייבת.

גישור מכוון הכרעה ככלי אסטרטגי לעסקים

היכולת של הליך גישור להסתיים בהחלטה – גם כאשר אין הסכמה – הופכת אותו לכלי ניהולי רב עוצמה. בעסקים, השהיה של פתרון עלולה לגרור הפסדים, פגיעה בשותפויות ואובדן הזדמנויות. גישור מכוון הכרעה מצמצם את הסיכון הזה, ויוצר ודאות יחסית גם בתנאי מחלוקת.

הצדדים שומרים על דיסקרטיות, שותפים להליך, אך יודעים שתהיה תוצאה – וזה לב ההבדל.

הגדרה מדויקת מונעת אי-הבנות

הבסיס להצלחת ההליך הוא בניסוח