טכניקות חדשניות ודינמיות ליישוב סכסוכים בגישור מכוון הכרעה

מגישור ניטרלי לגישור מתערב – שינוי כללי המשחק בעולם הסכסוכים המודרני, הפתרונות הקלאסיים כבר אינם מספקים. ההתדיינות המשפטית הפורמלית הפכה למורכבת, יקרה, ולעיתים מרחיקה את הצדדים מפתרון אמיתי. גם הגישור המסורתי, זה הנשען על ניטרליות מובהקת והימנעות מהבעת עמדה, הולך ומתברר כבלתי מספק כאשר הסכסוך דורש יותר מהקשבה – הוא דורש הכוונה, מקצועיות ולעיתים גם הכרעה מוסכמת.

מתוך הצורך הזה צמח מודל גישור מכוון הכרעה – גישה מתקדמת שבה המגשר אינו רק מנחה את השיח אלא מביא את ניסיונו המשפטי, את הידע המקצועי ואת תפיסת הצדק שלו להובלת פתרון מוסכם. במאמר זה נבחן שלוש טכניקות חדשניות ומתקדמות, המעצבות מחדש את תפקיד המגשר ומרחיבות את גבולותיו – תוך שמירה על עקרונות ההסכמה והולכת הצדדים.

חציית גבולות תרבותיים: כיצד דמות סמכותית יוצרת גישור בין עולמות – כשזהות וסמכות משתלבות בהליך במקרים שבהם מתקיים סכסוך בין קהילות, מגזרים או תרבויות – הפערים אינם רק בעובדות או בפרשנות המשפטית, אלא גם בשפה, בערכים ובמערכות האמון. כאן נכנסת לתמונה דמות ה"גורו התרבותי" – אדם בעל לגיטימציה תרבותית עמוקה, שאינו שופט ולא מגשר, אך קולו מהדהד ברובדי הזהות העמוקים של הצדדים.

שילובו של גורו תרבותי בהליך הגישור יוצר חיבור רגשי עמוק ותחושת כבוד הדדי בין הצדדים. הוא מתווך את המסר, מרכך עמדות, ומאפשר לשמור על ההיגיון הפנימי של כל צד גם כאשר ההסדר כולל פשרות מהותיות. לעיתים, הגורו אף מצטרף לישיבה קריטית בלבד – ומספיק נוכחותו כדי לאפשר חתימה על הסכם.

בין מומחיות לאמון: מה קורה כשידע מקצועי הופך לגשר בין עמדות – כשמומחיות יוצרת גשר סכסוכים עסקיים, קנייניים, רפואיים או הנדסיים נושאים עמם אתגר כפול: מורכבות עובדתית מחד, וריבוי פרשנויות מאידך. כאשר הצדדים חלוקים על עובדות טכניות, ההכרעה אינה יכולה להסתמך רק על שכנוע רגשי או על ניסיון המגשר – יש צורך בידע אובייקטיבי.

לכן, גישור מכוון הכרעה עושה שימוש במומחים מקצועיים ניטרליים (מהנדסים, כלכלנים, שמאים, רואי חשבון וכו'), אשר מספקים חוות דעת ממוקדת בתוך הליך הגישור. חוות הדעת אינה מחייבת – אך היא מציבה רף מקצועי של סבירות, מאפשרת השוואת תרחישים, ולעיתים אף משמשת בסיס להסכם סופי.

יתרון המומחה בגישור טמון בכך שהוא חוסך חקירות, משחרר את השיח מעימות, ומאפשר להכניס את העובדות לתוך דיאלוג פתוח. כאשר שני הצדדים מסכימים מראש על זהות המומחה או הקריטריונים למינויו, נוצרת תחושת שוויון שמגבירה את מוכנות הצדדים להיפתח לפתרון.

רב־קוליות מקצועית כבסיס להסכמה: כיצד שולחן עגול מייצר פתרון מקובל – מהכרעה פרטנית להסכמה קולקטיבית במקרים בהם הסכסוך כולל היבטים רב-מערכתיים – משפטיים, כלכליים, טכניים וערכיים – לא די במומחה אחד. כאן נבנית טכניקה מורכבת ועוצמתית: שולחן עגול של מומחים, בהובלת המגשר, המפגיש בין מספר בעלי ידע ממוקדים מכל תחום רלוונטי.

במסגרת שולחן זה:

המומחים מקבלים תמצית מהותית של הסכסוך;

כל מומחה מציג בקצרה את עמדתו המקצועית;

מתקיים דיון פתוח ובלתי מתנצח, שבו המומחים מאזנים, מחדדים ולעיתים אף משנים את עמדותיהם;

בתום הדיון, מוגשת חוות דעת משולבת (או הצעת טווח פתרונות) – שעל פיה מגבש המגשר את ההצעה להסדר.

שיטה זו מציעה רב-קוליות מקצועית מול דואליות משפטית. במקום הכרעה חד-ממדית, מוצעת תמונה עשירה – שמכבדת את המורכבות, מייצרת לגיטימציה מקצועית רחבה, ומעניקה ביטחון להסכים.

לסיכום, חזון חדש לגישור מקצועי-מתערב גישור מכוון הכרעה אינו חיקוי של בוררות, וגם לא התחמקות מהכרעה. הוא שדה פעולה עצמאי, שבו מגשר מקצועי פועל עם ארגז כלים עשיר ודינמי – ליצירת פתרונות מוסכמים, מחייבים, ומבוססי הבנה עמוקה.

השלוש טכניקות שתוארו כאן – הגורו התרבותי, שילוב מומחים, ושולחן העגול המקצועי – הן ביטוי לשאיפה מתמדת להתאים את הגישור למציאות משתנה: מורכבת יותר, מהירה יותר, תובענית יותר. הן מחייבות מהמגשר תבונה, ענווה ומקצועיות – אך כאשר הן מיושמות נכון, הן יוצרות תוצאה אחת: פתרון שמחזיק – גם משפטית, גם אנושית, וגם מוסרית.