⚖️ כשהמודל מציע "פסיקה" - מי בעצם מאמת?
- 1 ביוני
- זמן קריאה 7 דקות
הזיות בינה מלאכותית בכתבי טענות -תמונת מצב בינלאומית וישראלית, מאי 2026
מאת עו"ד אברהם ללום, Ph.D. | LALUM Legal Clinic | www.lalum.co
שורה תחתונה
הזיות AI בכתבי טענות הפסיקו להיות תאוריה. נכון למאי 2026, מאגר Charlotin הבינלאומי מונה 1,493 מקרים מתועדים — חמישה חדשים בכל יום. בית המשפט העליון הישראלי כבר נדרש לסוגיה פעמיים בשבוע אחד בפברואר 2025, ולשכת עורכי הדין הוציאה גילוי דעת רשמי. הפגיעה במי שלא מאמת ידנית — אישית, כלכלית, מקצועית. שלוש דקות עבודה לכל אסמכתא = ההפרש בין המשך קריירה לסיומה.
המספרים שלא נעלמים
דמיאן שרלוטן (Damien Charlotin), חוקר ב-HEC Paris, החל לתעד באמצע 2024 כל מקרה בעולם שבו בית משפט זיהה אסמכתאות שיוצרו על ידי AI ושאינן קיימות. המאגר נגיש פומבית: damiencharlotin.com/hallucinations.
◆ סך מקרים מתועדים: 1,493
◆ קצב נוכחי: 5 מקרים חדשים בכל יום
◆ תפוצה: ארה"ב, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ברזיל, הולנד, איטליה, ספרד, דרום אפריקה, ישראל
המאגר מתעד רק מקרים שבית משפט זיהה במפורש — לא את אלה שעברו תחת הרדאר. שרלוטן עצמו כותב במפורש: "היקף המקרים האמיתי גדול בהרבה — ואני חושב משמעותית גדול יותר."
פסיקה ישראלית — שהפוסט הקודם החמיץ
בג"ץ 38379-12-24 פלונית נ' בית הדין השרעי לערעורים
פסק דין מכונן של בית המשפט העליון מיום 23 בפברואר 2025. השופטת גילה כנפי-שטייניץ, אליה הצטרפו השופטים דוד מינץ ויוסף אלרון. עורכת הדין סוהיר זידאן הגישה עתירה לבג"ץ בענייני גירושין שהוכרעו בבית הדין השרעי, ובמסגרת העתירה הפנתה ל-36 פסקי דין שלא היו ולא נבראו — תוצרי הזיות AI.
פלט 'ההזיה' שקיבלה [עורכת הדין] נחזה בעיניה כה אמין, עד כי לא טרחה לבדוק את אמיתות תוכנו. — השופטת גילה כנפי-שטייניץ
השופטת קבעה במפורש כי עורך דין שמגיש כתב טענות בדוי "מועל בחובותיו כלפי בעל הדין אותו הוא מייצג, כלפי בית המשפט, כלפי הצד שכנגד, וכלפי מקצוע עריכת הדין". בית המשפט בחר שלא להעניש את עורכת הדין במקרה הספציפי — כי היה המקרה הראשון בעליון — אבל קבע שפסק הדין מהווה אזהרה לעתיד.
הסנקציות האפשריות שבית המשפט הגדיר במפורש:
◆ סילוק התביעה על הסף
◆ הוצאות אישיות על עורך הדין (לא על הלקוח) — למניעת "תשלום כפל"
◆ הליכים משמעתיים בלשכת עורכי הדין לפי סעיף 61 לחוק הלשכה — עד שלילת רישיון
חמישה ימים לאחר מכן — הזיה ב-AI חוזרת לעליון
השופט נעם סולברג, יחד עם מינץ ואלרון, מצא בעתירה של עמותה שאף אחד מפסקי הדין שצוטטו אינו אמיתי. גם הפעם לא הוטלו סנקציות אישיות, אבל סולברג הזהיר במפורש: "לא לעולם חוסן".
ערכאות נמוכות יותר — דפוס מתפשט
שני מקרים נוספים תועדו בערכאות הראשונות:
◆ ת"א (שלום נוף הגליל) 6701-04-22 אדר בעמקים נכסים נ' קפלן (13.8.2024)
◆ רער"צ (שלום י-ם) 46608-07-24 חמדאן נ' המוסד לביטוח לאומי (10.12.2024)
ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין
בעקבות סדרת המקרים, ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין הוציאה גילוי דעת המפרט את חובות עורך הדין בשימוש בכלי AI. כעבור חודשים ספורים נפתחו הליכים משמעתיים נגד שני עורכי דין שהפנו לפסקי דין בדויים. זהו השלב שבו הסיכון מתממש בפועל — לא רק כאזהרה תאורטית, אלא כתיק משמעתי פעיל.
שלוש פסיקות בינלאומיות מכוננות
1. Whiting v. City of Athens — סנקציות של $15,000 לכל עו"ד
בית המשפט הפדרלי לערעורים במעגל השישי, 13 במרץ 2026. שני עורכי דין מטנסי — Van R. Irion ו-Russ Egli — הגישו ערעורים שכללו מעל 24 ציטוטים לפסיקה שאינה קיימת או שאינה תומכת בטענות. הסנקציות:
◆ $15,000 קנס עונשי אישי לכל אחד מהם — "הקנס החריף ביותר תחת Rule 38"
◆ החזר מלא של שכ"ט הצד שכנגד
◆ עלויות כפולות
נקודה חשובה: בית המשפט במפורש לא ייחס את הציטוטים המומצאים לשימוש ב-AI. המסר הרחב יותר — חובת קריאה ואימות אישי, ללא קשר למקור. ציטוט: "כל עורך דין סביר אמור לדעת שתיק חסר עילה כשהסמכות היחידה שעליה הוא יכול להסתמך היא פרי דמיון."
פרטי הציטוט המלא: Whiting v. City of Athens, Nos. 24-5918/5919, 25-5424, 2026 WL 710568 (6th Cir. 2026).
2. Johnson v. Dunn — פסילה, הפנייה ללשכה, חובת גילוי
בית המשפט המחוזי הפדרלי בצפון אלבמה, יולי 2025. השופטת Anna Manasco הטילה סנקציות על שלושה שותפים בכירים ממשרד Butler Snow LLP — Matthew B. Reeves, William J. Cranford, ו-William R. Lunsford — בעקבות שימוש לא מאומת ב-ChatGPT שיצר חמישה ציטוטים מומצאים בשני מסמכים בתיק מורכב נגד מערכת בתי הסוהר של מדינת אלבמה.
הסנקציות שהוטלו:
◆ נזיפה פומבית רשמית
◆ פסילה מהמשך הייצוג בתיק
◆ הפנייה לכל לשכות עורכי הדין שבהן הם רשומים
◆ חובת גילוי הצו לכל לקוח, יריב ושופט במשך תקופה מוגדרת
הערה משמעותית: המשרד עצמו שוחרר ללא סנקציה. נושא האחריות הצטמצם לרמת השותף הספציפי — תקדים חשוב בסוגיית non-delegable duty. למרות שלמשרד הייתה ועדת AI פנימית ומדיניות כתובה שהזהירה במפורש מפני שימוש לא מבוקר ב-LLM — שלושת השותפים סטו ממדיניות זו, ובית המשפט ראה זאת כהוכחה שמדיניות כתובה אינה תחליף לאימות אישי.
3. United States v. Renfer — סיום קריירה פדרלי
פרשה שהתרחשה בבית המשפט הפדרלי במחוז המזרחי של צפון קרוליינה, מרץ 2026. Rudy Renfer, תובע פדרלי עוזר עם 30 שנות וותק ו-17 שנים במשרד התובע הפדרלי, הגיש כתב טענות בתיק TRICARE/GLP-1 (כיסוי תרופות הרזיה לחיילים בדימוס) ובו ציטוטים שהומצאו על ידי AI. כשהשופט המגיסטרט Robert T. Numbers II דרש הסבר, רנפר טען בתחילה שמדובר ב"טעות סופר" וב"הגשה בשוגג של טיוטה לא סופית".
בדיון מ-10 במרץ 2026, רנפר נשבר תחת חקירה ואמר תחת שבועה שהשתמש ב-AI לאחר שמחק בטעות גרסה קודמת של המסמך, "נכנס לפניקה" והגיש את תוצאות ה-AI מבלי לאמת. השופט ציין שההסברים "קשים להאמין" ו"מתחו את גבולות הסבירות". ביום שלמחרת — DOJ פיטר את רנפר לפני שהספיק להתפטר.
שמו של רנפר בבית משפט זה יהיה נרדף לכישלון בחובות הבסיסיות של מקצועיות וגילוי נאות. — השופט Robert T. Numbers II
רנפר כעת בחקירה של Office of Professional Responsibility של DOJ. הקריירה — 30 שנות מקצוע — נגמרה תוך שבועיים.
הנתון שמשנה את התמונה: מחקר Stanford
במאי 2024 חוקרים מ-Stanford RegLab ו-Yale פרסמו preprint תחת הכותרת Hallucination-Free? Assessing the Reliability of Leading AI Legal Research Tools. המחקר עבר peer review ופורסם באפריל 2025 ב-Journal of Empirical Legal Studies של הוצאת Wiley. המתודולוגיה: 202 שאילתות משפטיות, ניקוד ידני על ידי מומחים, שלוש פלטפורמות.
הממצאים — שיעורי הזיה:
◆ Lexis+ AI: 17%
◆ Westlaw AI-Assisted Research: 33%
◆ GPT-4 (ללא RAG): 43%
שתי תובנות שאסור להחמיץ:
ראשית, גם פלטפורמות RAG מבוססות קורפוס משפטי סגור אינן חסינות. LexisNexis שיווקה את עצמה כמציעה "100% hallucination-free linked legal citations" — והמחקר טפח על פניה. שנית, התשובות הארוכות יותר של Westlaw (350 מילים בממוצע מול 219 ב-Lexis) מסבירות חלק מההפרש — ככל שהתשובה ארוכה יותר, יש יותר טענות שניתן לסתור.
המסקנה האופרטיבית: כלים מקצועיים מצמצמים את הסיכון אבל לא מבטלים אותו. אחד מכל שש שאילתות ב-Lexis+ AI עדיין מייצר תוכן הזיה. אחת מכל שלוש ב-Westlaw.
המסגרת המשפטית — Non-Delegable Duty
הסוגיה כאן אינה טכנית — היא דוקטרינלית. עורך דין שמשתמש בכלי AI אינו "צרכן של פלט" שיכול להאשים את המודל. הוא נושא בחובה אישית, לא ניתנת להאצלה (non-delegable duty), לוודא כל אסמכתא, כל ציטוט, כל הלכה. זוהי חובה משולשת:
◆ כלפי הלקוח — חובת נאמנות ומקצועיות (כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין, אתיקה מקצועית)
◆ כלפי בית המשפט — חובת גילוי נאות וכבוד הליך משפטי (כלל 33)
◆ כלפי המקצוע — שמירה על תקינות מקצועית והגנת המעמד (סעיף 61 לחוק לשכת עורכי הדין)
בארה"ב המסגרת מקבילה: ABA Model Rule 3.3 (Candor Toward Court), Rule 1.1 Comment 8 (Technology Competence), Rule 5.3 (Supervision of Nonlawyer Assistants). בית המשפט במעגל השישי בפרשת Farris כתב במפורש שכלל 5.3 חל גם על כלי AI — "הפעלת AI אינה משחררת את עורך הדין מחובת פיקוח, היא מחזקת אותה."
ההיגיון העומד מאחורי הדוקטרינה: יחסי האמון בין עורך דין ללקוח, בין עורך דין לבית המשפט, ובין עורך דין למקצוע — לא ניתנים להעברה לאלגוריתם. המודל אינו עורך דין, אינו כפוף לאתיקה מקצועית, אינו נושא באחריות אזרחית או פלילית. החובה נותרת אצל עורך הדין בלבד.
השלכות אופרטיביות — מה לעשות עכשיו
פרוטוקול בדיקה לפני הגשה
חמשת השלבים שמעניקים הגנה משפטית מלאה — לפני כל הגשה לבית המשפט, לבית דין, לרשות מנהלית או למוסד כוח שיפוטי:
◆ 1. אימות קיום: כל פסק דין שמופיע בכתב הטענות — לחפש ידנית במאגר הרשמי (נבו, פדאור, תקדין). לא קיים? למחוק.
◆ 2. אימות ציטוט מילולי: פתיחת פסק הדין המקורי וקריאה של הפסקה המצוטטת. הציטוט תואם? אם לא — תיקון.
◆ 3. אימות הלכה: האם פסק הדין באמת קובע את הקביעה שמיוחסת לו? לעיתים פסק הדין קיים, הציטוט מדויק — אבל ההקשר הפוך.
◆ 4. בדיקת תוקף עדכני: האם הפסיקה לא בוטלה, שונתה, או הוגבלה בפסיקה מאוחרת יותר?
◆ 5. תיעוד פנימי: אם נעשה שימוש ב-AI — תיעוד הכלי, השאילתה, התוצאה, ושלבי האימות. במקרה של ביקורת — זו ההגנה.
מסמך התחייבות פנימי במשרד
במשרדים גדולים — מדיניות AI כתובה היא תנאי הכרחי אבל לא מספיק. ב-Johnson v. Dunn הוכח שמדיניות מצוינת לא הצילה את השותפים שלא יישמו אותה. מה כן עובד:
◆ טופס אימות אסמכתאות לפני הגשה — חתימה של עורך הדין המנהל
◆ תיעוד שימוש ב-AI בכל מסמך — נספח פנימי, לא חיצוני
◆ ביקורת אקראית של 10% מהתיקים בכל רבעון
◆ הדרכה רבעונית חובה — לא חד פעמית
המבט קדימה — מה צפוי ב-2026-2027
שלושה כיוונים שמסתמנים בבירור:
◆ צווי גילוי חובה: מאות בתי משפט בארה"ב כבר אימצו צווים הדורשים גילוי שימוש ב-AI בכתבי טענות. בישראל זה ככל הנראה רק עניין של זמן — וכדאי שעורכי הדין יקדימו את הרגולציה.
◆ ביטוח אחריות מקצועית: חברות הביטוח האמריקאיות החלו לדרוש הוכחת מדיניות AI כתובה ויומני הדרכה. AIM (Attorneys Insurance Mutual) באלבמה כבר אימצה את ABA Formal Opinion 512 כ-baseline. בישראל — לא יאחר.
◆ כללי אתיקה מקצועיים: גילוי הדעת של ועדת האתיקה הישראלית הוא רק תחילתו של תהליך. צפוי תיקון לכללי האתיקה המקצועית — חובת הצהרת AI, חובת אימות מתועד, וחובת הדרכה רציפה.
סיכום
התמונה ברורה: הזיות AI בכתבי טענות הן תופעה מתפתחת, מתועדת, ומחויבת בסנקציות — בארה"ב, באלבמה, בטנסי, בצפון קרוליינה, ובישראל. בית המשפט העליון הישראלי כבר אמר את שלו פעמיים. לשכת עורכי הדין הוציאה גילוי דעת. ועדת האתיקה פתחה הליכים משמעתיים.
מודלי שפה כלליים — ChatGPT, Claude, Gemini — לא אומנו לאמת פסיקה. הם מודלים סטטיסטיים שמשלימים את הטוקן הבא הסביר ביותר. הכלים המקצועיים (Westlaw AI, Lexis+ AI, נבו AI) מצמצמים את הסיכון אבל לא פותרים אותו — 17%-33% הזיה זה לא "כמעט מושלם", זה סיכון מקצועי בלתי-נסבל בלי אימות נוסף.
שלוש דקות אימות במאגר מקצועי לפני הגשה — זה ההפרש בין קריירה ממשיכה לקריירה נגמרת. אין כאן deep work או מתודולוגיה מורכבת. רק חובה מקצועית בסיסית, לא ניתנת להאצלה, שלא נעלמה ולא תיעלם כשטכנולוגיה חדשה נכנסת לתמונה.
מי שמסתמך היום על AI גנרי לחקיקה ופסיקה — מהמר על הכל. ומי שמסתמך על Westlaw AI או Lexis+ AI בלי אימות — מהמר בשלוש מתוך עשר השאילתות.
מקורות
כל המקורות בפוסט אומתו ישירות במאגרים הרשמיים בתאריך כתיבת המאמר. צילומי מסך זמינים על פי בקשה.
פסיקה ישראלית
◆ בג"ץ 38379-12-24 פלונית נ' בית הדין השרעי לערעורים ירושלים (23.2.2025), השופטת גילה כנפי-שטייניץ
◆ ת"א (שלום נוף הגליל) 6701-04-22 אדר בעמקים נכסים נ' קפלן (13.8.2024)
◆ רער"צ (שלום י-ם) 46608-07-24 חמדאן נ' המוסד לביטוח לאומי (10.12.2024)
פסיקה אמריקאית
◆ Whiting v. City of Athens, 2026 WL 710568 (6th Cir., 13.3.2026)
◆ Johnson v. Dunn, 2025 U.S. Dist. LEXIS 141805 (N.D. Ala., 7.2025), השופטת Anna Manasco
◆ United States v. Renfer / Fivehouse v. DOD, E.D.N.C., 3.2026, השופט Robert T. Numbers II
מחקר אקדמי
◆ Magesh, Surani, Dahl, Suzgun, Manning, Ho. Hallucination-Free? Assessing the Reliability of Leading AI Legal Research Tools. Journal of Empirical Legal Studies (Wiley), April 23, 2025
מאגרים ומקורות מתעדכנים
◆ AI Hallucination Cases Database — Damien Charlotin, HEC Paris: damiencharlotin.com/hallucinations
◆ גילוי דעת ועדת האתיקה הארצית, לשכת עורכי הדין בישראל, 2025
