מהו הליך הגישור וכיצד הוא מסייע בפתרון סכסוכים?

הליך הגישור הוא דרך אלטרנטיבית, חוקית ומכובדת ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט. מדובר בתהליך שבו צד שלישי נייטרלי – המגשר – מסייע לשני צדדים או יותר המעורבים בקונפליקט להגיע להסכמות בהסכמה חופשית ומתוך דיאלוג פתוח ומכבד. בניגוד להליך משפטי, שבו ההכרעה מתקבלת על ידי שופט או בורר, הגישור נשען כולו על רצונם של הצדדים, והוא מבוסס על הידברות ישירה, הקשבה, אמפתיה, מיקוד באינטרסים ולא רק בזכויות, ונכונות משותפת להגיע להסדר שמקובל על כולם.

גישור מתאים כמעט לכל סוג של סכסוך – בין אם מדובר בסכסוך עסקי, משפחתי, קהילתי, צרכני, שכנים, עבודה, ירושה, מקרקעין או אפילו סכסוכים בינלאומיים בין מדינות או גופים. זוהי שיטה גמישה, דיסקרטית, חסכונית ומהירה, המספקת פתרונות מעשיים במגוון תחומי החיים, תוך שמירה על מערכת היחסים בין הצדדים. כל אלה הופכים את הגישור לכלי חשוב ביותר בפתרון קונפליקטים מודרניים.

הליך הגישור מתקיים בהסכמה מלאה של הצדדים, והוא יכול להתחיל ביוזמתם או לפי הצעת בית המשפט, במסגרת מהלך הידוע כ”מפגש מידע וייעוץ על גישור” (מהו"ת). עם תחילת ההליך, המגשר מסביר לצדדים את כללי ההליך – ובראשם עיקרון החיסיון – לפיו כל שנאמר בחדר הגישור נותר סודי ואינו יכול לשמש כראיה בבית משפט. הצדדים מציגים את עמדותיהם, רצונותיהם וצרכיהם, והמגשר מסייע להם לגבש הסכמות הדרגתיות, עד להגעה להסכם כולל, אשר ניתן להעניק לו תוקף של פסק דין משפטי.

המגשר אינו עורך דין של אף אחד מהצדדים, אינו שופט, בורר או בעל סמכות הכרעה. תפקידו הוא לנהל את ההליך בצורה הוגנת וניטרלית, להוביל את הצדדים לדיאלוג, לפרש את העמדות העקרוניות ולזהות את תחומי ההסכמה הפוטנציאליים. מגשר מיומן יידע להפעיל טכניקות של תקשורת מקרבת, ניהול קונפליקטים, והכוונה לפתרונות יצירתיים שאינם מבוססים בהכרח על מה שהיו מקבלים הצדדים בהליך משפטי.

אחד מהיתרונות הבולטים של הליך הגישור הוא השמירה על שליטה. בעוד שבהליך משפטי השופט פוסק לטובת צד אחד, בגישור שני הצדדים שותפים מלאים לגיבוש ההסכם – דבר המוביל לרוב להסכמות עמידות יותר לאורך זמן, ולפחות מחלוקות בעתיד. נוסף על כך, מדובר בהליך מהיר וזול יחסית: אין צורך באגרות משפטיות, הוצאות גבוהות על ייצוג משפטי מתמשך, או בזבוז זמן יקר בדיונים, דחיות וערעורים. במקום זאת, ניתן לקיים מספר מצומצם של מפגשים בגישור, ולהגיע להסכמות תוך שבועות ספורים.

הגישור מתאים למגוון רחב מאוד של מצבים וסוגי סכסוכים. כך למשל, בתחום המשפחתי, גישור משמש דרך מקובלת לסיום קשר נישואין בהסכמה – לרבות גישור גירושין, גישור בין ידועים בציבור, והסדרת משמורת ילדים והסדרי ראייה. בגישור מסוג זה, בני הזוג נעזרים במגשר ניטרלי כדי להגיע להסכם גירושין שמכבד את טובת הילדים, מסדיר את חלוקת הרכוש, המזונות והקשר העתידי ביניהם – וכל זאת ללא מאבק משפטי יקר ומתיש.

בתחום סכסוכי הירושה, גישור מאפשר לקרובי משפחה לפתור מחלוקות הנוגעות לחלוקת עיזבון או פרשנות צוואה, תוך הימנעות מקרע משפחתי בלתי הפיך. בגישור בין יורשים ניתן לייצר דיאלוג מכבד, לברר את הרקע למחלוקת, ולבנות פתרון מותאם אישית, שלרוב כולל גם רכיבים רגשיים לצד הסדרים משפטיים קונקרטיים.

גם בעולם העסקי, הגישור צובר תאוצה. שותפים עסקיים, ספקים, לקוחות, חברות ונושאי משרה מוצאים בגישור פלטפורמה נוחה ליישוב מחלוקות כמו הפרת חוזה, ניהול שותפויות, תביעות כספיות, תביעות בגין רשלנות או שירות לקוי, ותחומי תקשורת פנים-ארגונית. גישור עסקי מאפשר להמשיך את הפעילות העסקית תוך פתרון הסכסוך במהירות – מבלי להכתים את המוניטין או להיגרר להליכים פומביים ומתישים.

במישור השכונתי והקהילתי, גישור משמש לפתרון סכסוכי שכנים, כגון רעש, מטרדים, חניות, גינון, ליקויי בנייה או שימוש ברכוש משותף. זהו תחום שבו לעיתים מערכת היחסים ארוכת שנים בין הצדדים מחייבת פתרון שאינו נוקשה אלא מבוסס דיאלוג והבנה.

בתחום דיני העבודה, גישור מתאים לסכסוכים בין עובד למעביד, כמו פיטורין, זכויות סוציאליות, הטרדות או מחלוקות על תנאי העסקה. גם סכסוכים בתוך ארגונים – בין עובדים או בין מחלקות – יכולים להיפתר בהצלחה באמצעות גישור פנים-ארגוני.

גישור ניתן ליישום גם בתחומים ציבוריים, כמו סכסוכים בין אזרחים לבין רשויות מקומיות, עיריות, משרדי ממשלה או גופים ציבוריים אחרים. כך לדוגמה, ניתן לגשר על מחלוקות סביב היטלי פיתוח, היתרי בנייה, דוחות אכיפה, זכויות תכנון ובנייה ועוד.

גישור נמצא בשימוש גם בתחום הצרכני, כאשר עולה מחלוקת בין צרכן לבית עסק או נותן שירות, בנוגע לחיוב כספי, איכות מוצר, אחריות, או תנאי ביטול עסקה. כאן מאפשר הגישור פתרון מהיר, ענייני ומכובד לשני הצדדים.

בתחום הבינלאומי והמדיני, גישור משמש ככלי ליישוב סכסוכים חוצי גבולות – הן בין מדינות, והן בין חברות בינלאומיות, יזמים או גופים רגולטוריים. זהו תחום הדורש ניסיון, מומחיות ורגישות גבוהה, ולרוב מתקיים בשפות זרות או בפלטפורמות מקוונות.

הליך הגישור מתבסס על מספר עקרונות יסוד: רצוניות, ניטרליות, חיסיון, שוויון בין הצדדים והגינות. על פי החוק בישראל, כל הנאמר בגישור חסוי לחלוטין, ואינו ניתן לשימוש בבית המשפט. מגשר שהוסמך על פי כללי תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993, מחויב לנהוג באובייקטיביות, לא לייצג אף צד, ולא להכריע אלא להציע דרכי פתרון בלבד. אם אחד מהצדדים אינו מרוצה מההצעות – הוא רשאי להפסיק את ההליך בכל שלב, מבלי שהדבר ישפיע על זכויותיו המשפטיות.

עלות הליך הגישור נמוכה משמעותית ביחס להליך משפטי. שכר הטרחה של המגשר נקבע לרוב לפי שעת עבודה או פגישות, והוא תלוי בניסיונו ובמומחיותו של המגשר. עלויות אלו חוסכות לצדדים את תשלום האגרות, שכר טרחה לעורכי דין על ייצוג בדיונים, והוצאות נוספות כגון חוות דעת, עדים או אובדן ימי עבודה.

לסיכום, הליך הגישור מהווה דרך חלופית, איכותית ומתקדמת לפתרון קונפליקטים כמעט בכל תחום. הוא מאפשר לצדדים לשמור על שליטה מלאה בתוצאה, לנהל דיאלוג בגובה העיניים, לפתור מחלוקות במהירות ובחסכון משמעותי – וכל זאת באווירה של כבוד הדדי וחתירה להסכמה. בזכות מאפיינים אלו, יותר ויותר אנשים, עסקים וארגונים בוחרים כיום בגישור ככלי המרכזי לניהול מחלוקות – מתוך הבנה שפשרה חכמה עדיפה לעיתים על ניצחון משפטי. 

למעוניינים לבדוק האם הגישור מתאים לסיטואציה האישית או העסקית בה הם מצויים, מומלץ לפנות לפגישת ייעוץ עם מגשר מוסמך, מנוסה ובעל התמחות רלוונטית בתחום הסכסוך.

עו"ד אברהם ללום – מגשר, בורר ודוקטורנט למשפטים, עוסק בפתרון סכסוכים בישראל ובעולם, מומחה בהליכי גישור מכוון הכרעה ובליווי משפטי לאנשים ועסקים הנמצאים בצמתים מורכבים של קונפליקט.