גישור וליטיגציה בעידן של אי־ודאות

תקציר

בשנתיים האחרונות ראיתי כיצד אי־ודאות תפעולית, כלכלית וחברתית מחלחלת אל חדרי הדיונים, אל שולחנות הגישור ואל בתי המשפט. הליטיגציה מוסיפה לשמש עוגן נורמטיבי, אך עומסים מערכתיים, מתכונות חירום נקודתיות והיוועדות חזותית משנים את כללי המשחק. בתוך המרחב הזה, גישור מכוון־הכרעה הפך לכלי מרכזי: תהליך קצר, חסוי ומונחה־תוצאה שמחזיר שליטה לצדדים ומאפשר פתרון עסקי־משפטי יעיל יותר מהתדיינות ממושכת.

במיוחד בענפי הביטחון והלוחמה – שבהם סודיות, זמינות מבצעית, רגולציית ייצוא ואמון בין שותפים הם תנאי סף – נדרשת היכרות עמוקה עם השחקנים, המושגים והפרוטוקולים הייחודיים (seat, choice of law, clean team, redactions, MTBF/availability, FAT/SAT, export control). המאמר מציע מסגרת מעשית לגישור בענף זה: מיפוי סיכונים, כלים טכנו־משפטיים, ומתודולוגיית עבודה סדורה שמכבדת חיסיון ומספקת תוצאה ניתנת לאכיפה.

מבוא:

התקופה כפרדיגמה משפטית, לא רק נסיבה עובדתית

המציאות החוץ־משפטית איננה “רעש רקע” אלא פרדיגמה שמעצבת את ניהול הסכסוך בשלושה ממדים:

• פרוצדורה: דינמיקה של דחיות, היברידיות (אולם/זום), וטווחי זמן בלתי צפויים.

• מהות: זהירות בהחלת דוקטרינות כגון סיכול, לצד דרישה מוגברת לתום־לב והקטנת נזק.

• כלכלה: עלויות זמן וייצוג, סיכונים תזרימיים, ונזק מוניטין.

משכך, בחירת מסלול ההכרעה איננה פעולה טכנית; זו החלטת אסטרטגיה עסקית־משפטית. אני כותב כאן בסגנון מקצועי ומעשי, עבור עורכי דין, מגשרים, מנהלי סיכונים, דירקטוריונים ויזמים – מתוך שילוב בין ניסיון פרקטי למחקר יישומי.

תמונת מצב מערכתית: מה באמת קורה בזירת הליטיגציה

עומס, אי־ודאות ולוחות זמנים “נושמים”

לוחות הזמנים בהליך אזרחי מושפעים כיום מגורמים חיצוניים: אולמות שנסגרים זמנית, מחסור משאבי שיפוט, מחלוקות סביב קבילות ראיות דיגיטליות וריבוי בקשות ביניים. התוצאה היא זחילת־הליך שמגדילה עלויות, מחלישה עמדות מיקוח ומייצרת “עייפות משפטית”.

דיונים מקוונים והיברידיים – יתרון שיש לנהל

היוועדות חזותית קיצרה זמני תיאום והנגישה שופטים ועדים, אך יצרה אתגרי ניהול: שליטה בפורמט, משמעת ראייתית ופערי מוכנות טכנולוגית. כאשר אני מסנכרן מראש תצהירים, מצגות ותיקי מוצגים דיגיטליים – אני רואה יתרון תחרותי מובהק, שמתורגם בגישור לישיבות קצרות, מרובות ויעילות.

אקלים כלכלי: תביעות תזרימיות ומחלוקות שרשרת

התנודתיות באשראי, באספקה ובכוח אדם מייצרת סכסוכים אופייניים: פערי אספקה, חריגות לוחות זמנים, שכר דירה בתקופות שיבוש, הפרות SLA והפעלת ערבויות. אלו סכסוכים בעלי כפילות רגישה: משפטית (חוזים/נזיקין/דיני עבודה) וכלכלית (תזרים/בטחונות). פורום יעיל צריך “לבלוע” את שני הממדים יחד.

המסגרת הנורמטיבית: סיכול, כוח עליון ותום־לב – גישה פרגמטית

סיכול אינו “מוצא קסם”

עילת הסיכול במשפט הישראלי נותרה חריגה ומצומצמת. היא מותנית באי־צפיות, אי־יכולת מניעה ושינוי יסודי של החיוב. בפועל, נסיבות רחבות – גם קשות – אינן הופכות סיכול לאוטומטי. מכאן המסקנה המעשית שלי: לבנות הגנות חוזיות מראש (force majeure חכם, מנגנוני התאמה ותיעדוף) במקום להמר על סיכול בדיעבד.

תום־לב והקטנת נזק – עוגני ההתנהלות

עקרון תום־הלב וחובת הקטנת הנזק אינם סיסמאות. הם מחייבים הצעת פתרונות ביניים, ניהול מו"מ ביעילות ושיתוף מידע רלוונטי. בגישור, אני מתרגם אותם לכלים חוזיים: “ביצוע חלקי”, “גשרי־זמן”, Price Adjustment זמני ונאמנויות תשלום – מנגנונים שמאפשרים המשך פעילות לצד הקטנת חשיפות.

הקצאת סיכונים חוזית – תכנון במקום ליטיגציה

חוזה מודרני זקוק למטריצת סיכונים להפעלה בעת שיבוש: מי נושא בעלות איחור שאינו בשליטתו? מה קורה כשקבלן־משנה קריטי נעדר? מה הגבול לגלגול תשומות? מתי נפתחת מחדש נוסחת המחיר? ותוך כמה זמן חובה להודיע על אירוע מסכל? הקצאה ברורה מראש מונעת סכסוך – או לפחות מצמצמת אותו באופן דרמטי.

כלכלה של סכסוכים: כך מקבלים החלטה מושכלת במסלול ההכרעה

עלות־זמן־סיכון (TZR)

הבחירה בין ליטיגציה, בוררות וגישור נבחנת דרך שלושה פרמטרים: Time (משך), Cost (עלות), Risk (סיכון תוצא/אכיפה). ליטיגציה מספקת הלכה ותקדימיות אך נמשכת זמן רב ומגבילה שליטה. בוררות מזרזת ומאפשרת מומחיות אך כרוכה בעלות ישירה גבוהה יחסית. גישור מצמצם זמן ועלות, מקטין סיכון מוניטין ומאפשר יצירתיות עסקית – אך דורש נכונות אמיתית לשקיפות ולהתקרבות.

NPV של אסטרטגיות – לא רק לכספים

אני ממליץ לחשב שווי נוכחי נקי (NPV) של החלופות: תוחלת פיצוי/נזק בניכוי עלויות משפטיות ואבדן זמן. יש לשקלל עלות מוניטין: פומביות פסקי דין מול חיסיון גישור – במיוחד במגזרי מימון, הייטק ונדל"ן מסחרי. גישור מאפשר עסקה מתקנת (value creation) במקום עימות סכום־אפס.

קווי הגנה והישגי־שיא

בתיקי היי־ריסק, ליטיגציה נחוצה לצווי עשה/מניעה, לגילוי רחב או לבניית הרתעה. בגבולות אחרים – הסכמה ממותנת תעניק ערך גבוה יותר. האתגר הניהולי הוא לזהות את רמת ה“שיא” האפשרית בכל מסלול ואת עלותה.

דיגיטציה של ההליך – מהפיילוט לפרקטיקה יומיומית

פרקטיקה היברידית דורשת משמעת

תיקים רבים מנוהלים היום במתכונת היברידית: הגשות אלקטרוניות, עדויות בזום וחלק מהחקירות באולם. זה מחייב משמעת מסמכים: שמות קבצים קונסיסטנטיים, טבלאות מוצגים, תיעוד מועד העלאה ורענון טכני לעדים. בגישור – אותה משמעת מאפשרת קידום מהיר בהחלט.

ראיות דיגיטליות: קבילות ומהימנות

התרבות הוויזואלית והקולית מציבה אתגרי קבילות ומהימנות: מטא־דאטה, שרשרת שמירה ואותנטיקציה. בגישור, הוויכוח על “קבילות” מוחלף בשאלה התכליתית: האם הנתון מסייע להנדס פתרון אמיתי? תפקידי כמגשר הוא למנן עומס ראייתי ולמקד בדיון מניעתי.

פגישות מרובות־קצרות יוצרות מומנטום

בזום ניתן לקיים שלוש ישיבות של 45 דקות במקום דיון אחד ארוך. הקצב מייצר מומנטום, מצמצם הסלמה רגשית ומאפשר ניסוי־ותעייה מבוקר של טיוטות פתרון תוך שבועות ספורים – לא חודשים.

גישור בענף הביטחון והלוחמה – למה זה שונה ומה עובד

מאפייני ענף ייחודיים

• סודיות ומידור (NDA/Need‑to‑Know): עבודה בחדרי מידע ממודרים, פרוטוקולי גישה, ושימוש בהשחרות (redactions) בעת הצורך.

• רציפות מבצעית: פתרונות שמאפשרים המשך הפעלה (partial delivery, תחזוקה, חלונות שירות) במקום עצירה כוללת.

• רב־מערכתיות וחוצות גבולות: אינטגרטורים, OEMs ותתי‑קבלנים במספר מדינות; ריבוי דינים ושאלות אכיפה.

• רגולציית ייצוא וציות: רישיונות יצוא, End‑Use Certificates, סנקציות ו‑sanctions screening.

שחקנים וממשקים

מזמין/גוף ביטחוני/יחידה מקצועית • אינטגרטור/Prime • יצרן ציוד מקורי (OEM) • תתי‑קבלנים קריטיים • יועצי ציות וייצוא • מעבדות/גורמי בדיקות (FAT/SAT) • בנקים/מבטחים.

טרמינולוגיה ועוגנים טכנו‑משפטיים (עברית/English)

• Seat / Jurisdiction (מושב בוררות/סמכות שיפוט), Choice of Law, New York Convention (אכיפה בין־לאומית).

• Classified Evidence Protocol: Clean Team, Redactions, Neutral Expert with clearance, Secure Data Room, Chain of Custody.

• Operational KPIs: Availability, MTBF, Readiness, FAT/SAT (Factory/Site Acceptance Tests), SLA, Maintenance Windows.

• Commercial Levers: Partial Delivery by Lots, Price Adjustment, Escrow, Step‑in, Long Lead Items, Liquidated Damages.

• Compliance & Export: Export control licences, End‑Use, Offsets/Industrial Cooperation, Sanctions screening.

צ'ק־ליסט לגישור ביטחוני

1. מיפוי סמכויות ודין: seat ניטרלי, סמכות שיפוט, דין מהותי ואכיפה.

2. פרוטוקול ראיות מסווגות: clean team, רמות השחרה, מומחה ניטרלי בעל סיווג, נהלי שרשרת שמירה.

3. דסק נתונים מאובטח: Data Room ממודר; הפרדת מידע רגיש; ניהול הרשאות.

4. הנדסת פתרון תפעולית: חלוקת ההספקה ל‑lots, partial delivery, חלונות תחזוקה, KPI מדידים (Availability/MTBF).

5. מתווה כלכלי מדורג: התאמות מחיר, נאמנות (escrow), מנגנוני תשלום לפי אבני דרך, LDs מותאמים.

6. מנגנוני בקרה ואכיפה: FAT/SAT משותפים, ניטור חודשי, בורר יחיד לסוגיות שארית.

סעיפי דוגמה ייעודיים לענף

Annex – Classified Evidence Protocol: מנגנון חדר נקי, השחרות מוסכמות, מומחה ניטרלי, כללי שימוש ושמירה. Export Control & Sanctions: התחייבות לרישיונות ייצוא, אישורי End‑Use, ותאימות לאיסורים/סנקציות. Acceptance & Performance: הגדרת FAT/SAT, זמינות/MTBF, חלונות תחזוקה ודיווח KPI חודשי. Industrial Cooperation / Offsets (ככל שחל): מנגנון ליישום התחייבויות תמורה/שיתופי פעולה תעשייתיים.

מהו גישור מכוון־הכרעה – וכיצד אני מיישם אותו

גישור מכוון־הכרעה שומר על יסודות הגישור – רצוניות, חיסיון ויצירתיות – אך מוסיף רכיב של הובלה ונורמטיביות. אינני “מנהל שיחה” בלבד; אני ממסגר משפטית־עסקית ומגיש הצעת מגשר מדורגת בעיתוי הנכון.

שלבי העבודה

• אינטייק קצר וממושמע (5–7 ימים): איסוף מסמכי ליבה, מיפוי עילות וסיכונים, והגדרת מטרות ריאליות.

• דסק נתונים אחוד: הקמת Data Room עם מוצגים בסיסיים, תרשימי אספקה/תזרים וטבלאות לוחות זמנים.

• ישיבות היברידיות מרובות־קצרות: חדרים נפרדים וחדר משותף; שיתוף מסך, לוחות לבנים דיגיטליים ומסמכי עבודה “חיים”.

• הנחת צירי־נורמה: גבולות משפטיים רלוונטיים (תום־לב, הקטנת נזק, גבולות סיכול, כללי קבילות).

• הצעת מגשר מדורגת: חלופות A/B/C עם KPI, לוחות זמן ומנגנוני בקרה, ותמחור הוגן של סיכונים.

• מסמכי סגירה: term sheet → נספחי חוזה/תיקון הסכם → מנגנון אכיפה מהיר (למשל בוררות מצומצמת לסוגיות שארית).

עקרונות־על

• הובלה שקופה: ניסוח ההנחות והמסגרת הנורמטיבית על השולחן.

• תזמון חכם: הצעת מגשר כשהמוכנות בשלה – לא מוקדם מדי ולא מאוחר מדי.

• דיגיטציה־מודרציה: שימוש בטכנולוגיה לקיצור מרחקים ומניעת הדרדרות רגשית.

• אומץ מקצועי: בעת הצורך – הצעה סופית ומנומקת כבסיס ללחיצת־יד.

תרחישים אנונימיים והפקת לקחים

שכירות מסחרית בפריפריה

עובדות: ירידה חדה בתנועת לקוחות ושיבושי גישה.הקשר משפטי: סיכול מטרת השכירות אינו מובן מאליו; נדרשת הוכחה קונקרטית.יישום בגישור: דמי שכירות דיפרנציאליים ל־6 חודשים, הארכת תקופה מקזזת, מנגנון יציאה רך ו־KPI מבוססי פדיון/Footfall.לקח: בלי דאטה – אין שיח; נתוני אמת הם שפת הגישור.

פרויקט קבלנות – חריגות זמנים ותשומות

עובדות: מחסור כוח אדם ועיכובי אספקה.הקשר משפטי: טענות סיכול מצומצמות; היעדר מנגנון Step‑in.יישום: תכנון מחודש של שלבי ביצוע, תוספת מחיר אינדקסלית מוגבלת, החלפת תתי‑קבלנים קריטיים, נאמנות תשלומים ועמידה ב‑milestones חודשיים.לקח: Step‑in הוא ביטוח תפעולי; בלעדיו – העומס עובר לערבויות ולתביעות.

חוזה SaaS בינלאומי – זמינות ושדרוגים

עובדות: הפרות SLA ושיקולי ביטול.יישום: מדרג שירות (Gold/Silver), קרדיט שירותים עתידי במקום פיצוי מלא, חלון שדרוגים מוסכם ולוחות השקה מתואמים ל‑downstream.לקח: פיצוי לא‑כספי יכול לייצר ערך נטו גבוה יותר.

תעשיית הביטחון – פרויקט טכנולוגי מסווג (סיפור מקרה אנונימי)

הערת סודיות: פרטים מזהים טושטשו בהתאם למחויבויות NDA ורגולציית ייצוא.

עובדות: ספק טכנולוגי זר התקשר עם גוף ביטחוני ישראלי לאספקת מודולים ייעודיים למערכת מבצעית. עיכובים בשרשרת האספקה ובבדיקות איכות גרמו לאי־עמידה במספר אבני דרך, והוזנקה הודעת ביטול/קנס חוזי. תנית ההכרעה כללה בוררות בינלאומית במושב ניטרלי, אך הצדדים ביקשו מענה מהיר וחסוי.

אתגרי סודיות וראיות: סיווג מידע, שימוש בחומרים מושחרים (redactions), מגבלות העברת קוד ותיעוד בדיקות. היה חשש ממשי שהליך שיפוטי יכביד עוד יותר על המסירה ועל יחסי השותפות.

מתווה הגישור המכוון־הכרעה שהובלתי:

• "חדר נקי" ראייתי: מנגנון עיון מוגבל במסמכים מסווגים בנוכחות מומחה ניטרלי, עם פרוטוקול redactions מוסכם.

• תעדוף מבצעי: מיפוי מודולים קריטיים לעומת לא־קריטיים והסכמה ל־partial delivery בשלבים, כולל KPI זמינות/MTBF ו־benchmarks לאימות.

• מדרג כלכלי: התאמת מחיר זמנית (Price Adjustment) לקומת תשומות חריגה, מסלול תשלומים מדורג ו־escrow לבטוחות.

• Step‑in ממוקד: זכות החלפה למודול משני במקרה של עיכוב מתמשך, עם מנגנון פיצוי עלויות החלפה מוגדר.

תוצאה: בתוך פחות משלושה שבועות הוסרו הודעת הביטול והקנס המיידי, הוסכם לוח מסירה מדורג (T‑0 / T‑30 / T‑90), הוגדר חלון בדיקות משותף והוטמע מנגנון ניטור תאימות חודשי. ההסכמות נשמרו בחיסיון מלא עם סעיף אכיפה מהיר לבורר יחיד לסוגיות שארית.

לקחים:

1. בגזרת הביטחון – שבה יחסי שותפות ארוכי טווח ומסגרת סודיות קשיחה – גישור מכוון־הכרעה עדיף תדמיתית ותפעולית על פתיחה מיידית בבוררות.

2. נספח ראיות־מסווגות לתנית הבוררות (clean team, redactions, מומחה ניטרלי) חוסך זמן ברגע האמת.

3. תעדוף מבצעי + מדרג כלכלי מנטרלים "מלכודות הכול־או־כלום" ומקצרים את הדרך לפתרון.

ארגז כלים חוזי לעידן תנודתי

Force Majeure חכם (ולא גנרי)

• הגדרת אירועים ממוקדת (צווים שלטוניים, גיוס חריג, שיבושי שרשרת, השבתות ענפיות).

• חובת הודעה ותיעוד תוך X ימים; מנגנון Cure; מדרג סעד: דחייה → ביצוע חלופי → התאמת מחיר → סיום מצומצם.

• הגבלת גלגול תשומות (Cap) עם מנגנון Re‑Opener במקרי קצה.

Pre‑Mediation & Standstill

• פגישת ניהול סכסוך תוך 10–14 ימים מהודעת הפרה.

• גישור מרוכז של 30–45 יום לפני נקיטת הליכים.

• עיכוב מוסכם של צעדי גבייה בתקופה זו, למעט זכויות שמירה דחופות.

Online Proceedings Clause

• הסכמה מראש להיוועדות חזותית, פורמטי מסמכים וחתימות אלקטרוניות.

• קבילות תוצרים דיגיטליים בכפוף לתנאי אימות ושרשרת שמירה.

Step‑in & Replacement (קבלנות/שירותים)

• תנאים להפעלת Step‑in, זכות החלפת ספק/תת‑קבלן קריטי ומנגנון פיצוי עלויות החלפה.

Price Adjustment

• נוסחת הצמדה/מט"ח/תשומות; רצפת‑תקרה; טריגרים לפתיחה מחדש.

Mitigation & Data Room

• חובת הקטנת נזק חוזית; Data Room לשיתוף סכימות, גאנטים, תצרוכות ופרוטוקולים.

מדדי הצלחה (KPI) שאני מודד

• TTC – Time To Closure: משך ממוצע מהאינטייק לחתימה על Term Sheet.

• Rate of Conversion: אחוז תיקים שהבשילו להסכם לעומת כניסה להליך שיפוטי.

• Compliance Rate: שיעור עמידה באבני דרך/תשלומים לאחר 3/6/12 חודשים.

• Value Creation: הפרש NPV בין ההסכם שנחתם לתוחלת תוצאה בליטיגציה.

• Re‑Dispute Rate: שיעור פתיחה מחודשת של מחלוקות בין אותם צדדים.

• Satisfaction Index: משוב מובנה, חסוי ואפקטיבי לשני הצדדים ובאי‑כוחם.

אתיקה, סודיות ותדמית

סודיות כמטבע מוניטין

הליך פומבי מזמין כותרות ולחצים חיצוניים; גישור שומר על דיסקרטיות. בתקופות רגישות זהו שיקול כלכלי של ממש מול משקיעים, בנקים, עובדים ולקוחות.

“אמת־מידיה” ותפקיד המגשר

כאשר הצדדים מגיעים עם נרטיבים מגובשים תקשורתית, תפקידי הוא להיות “מסנן אמת”: לכבד חוויות, אך להכווין לנתונים. אינני בורר היסטוריה – אני אדריכל פתרון ממוקד־עתיד.

איזון הובלה וניטרליות

גישור מכוון־הכרעה דורש אומץ נורמטיבי אך גם גבולות. אני מצהיר כשאני עובר מרפלקציה להצעה אופרטיבית; כך נשמר אמון הצדדים.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• שימוש אוטומטי בטענת סיכול במקום בניית פתרון.

• היעדר תיעוד Mitigation – פוגע ראייתית ומחליש מו"מ.

• הצעת מגשר מוקדמת מדי – שוברת אמון אם אינה מבוססת נתונים ותזמון.

• מונחי מחיר עמומים – ללא Cap/Floor וטריגרים לפתיחה מחדש.

• התעלמות ממוניטין – זלזול בעלות פסק דין פומבי.

• אובר‑פרוצדורה – העתקת פורמליזם אולם לגישור במקום לנצל טכנולוגיה וגמישות.

המלצות יישומיות לבעלי עניין

ליזמים וקבלנים

עדכנו טמפלייטים עם Force Majeure חכם, Step‑in ו‑Price Adjustment; הגדירו מנגנון הודעה מהיר על אירועי שיבוש ותחזקו Data Room; שלבו מראש Pre‑Mediation ו‑Online Proceedings.

לחברות הייטק ושירותים

קשרו KPI של זמינות וביצועים להסדרי Remedy מדורגים במקום פיצוי “דיגיטלי”; הגדירו Log Retention ופורמטי ראיה דיגיטלית; ניהול אירוע (IR) חייב להיות מסונכרן להסכמים.

למשכירים ושוכרים

קבעו מנגנון התאמות זמני לשכר דירה במשברים (הפחתה מדורגת/Rollover) והטמיעו KPI של Footfall/מחזור כטריגר חוזי.

למנהלי כספים ודירקטוריונים

אמצו מדיניות Litigation Gate: סף NPV לליטיגציה וחובת בדיקת גישור; שקלו סיכוני מוניטין, ESG ויחסי מלווים לפני יציאה לעימות פומבי.

לעורכי דין

שלבו תרשימי החלטה במסמכי האסטרטגיה ללקוח; הכשירו צוותים לעבודה היברידית (זום, קבילות דיגיטלית, לוגיסטיקה); ראו במגשר שותף מקצועי כאשר זה משרת את הלקוח.

“תבניות” קצרות לשילוב בהסכמים

Pre‑Mediation & Standstill – פגישת ניהול־סכסוך תוך 10 ימים; גישור מרוכז 30–45 יום; השהיית הליכים וגבייה, למעט שמירת זכויות דחופה. Force Majeure – הודעה תוך 7 ימים; פירוט Mitigation; מדרג סעד: דחייה → ביצוע חלופי → התאמת מחיר → סיום ממוקד. Online Proceedings – פורמטי מסמכים מוסכמים, ישיבות בזום כסטנדרט וחתימות אלקטרוניות; נתוני מערכת/לוגים כראיה בכפוף לאימות. Step‑in & Replacement – זכות Step‑in בביצוע חסר, החלפת ספק/תת‑קבלן ומנגנון פיצוי עלויות החלפה מוסכם.

סיכום: למה דווקא עכשיו

התקופה הנוכחית איננה “עננה חולפת” אלא שינוי עמוק בדפוסי יישוב סכסוכים. ליטיגציה תיוותר חיונית לצווים דחופים, לגילוי רחב ולתקדימיות; בוררות תמשיך לשמש ערוץ הכרעה יעיל ואכיף – במיוחד בענפים חוצי גבולות וטכנו‑רגולטוריים. מעל הכול – גישור מכוון־הכרעה, ובפרט במסגרות הביטחוניות, מאפשר הנדסת פתרונות שמקטינים אי־ודאות, שומרים על חיסיון ורציפות מבצעית, מקצרים זמן ומייצרים ערך.

• Neutral Expert (Cleared) – מומחה ניטרלי בעל סיווג מתאים.

• Secure Data Room / Chain of Custody – חדר מידע ממודר / שרשרת שמירה.

• Availability / MTBF – זמינות / זמן ממוצע בין כשלים.

• FAT / SAT – בדיקות קבלה במפעל / באתר.

• SLA / Maintenance Window – רמת שירות / חלון תחזוקה.

• Partial Delivery / Lots – מסירה מדורגת / אצוות.

• Escrow / Step‑in – נאמנות / כניסת צד לביצוע במקום ספק.

• Export Control / End‑Use / Offsets – בקרת ייצוא / תכלית שימוש / תמורה תעשייתית.