סכסוכים בינלאומיים וגישור מכוון הכרעה: בין תרבות להסכמה

"בין שפה לתרבות, בין הסכם לאי-הבנה – מגשר מקצועי הוא מי שמחבר בין עולמות."

פתיחה: כשהעולם מצטמצם – הסכסוכים מסתבכים בעולם שבו עסקים חוצים גבולות, שותפויות נרקמות בין מדינות, וחוזים נחתמים בין שפות שונות – גובר גם הפוטנציאל להתנגשות. לא מדובר רק בהבדלים לשוניים או משפטיים – אלא בפערי תרבות, סגנון, ציפיות ואמון. וכשהיחסים מסתבכים, שיח משפטי רגיל לא תמיד מספיק. כאן נכנס גישור מכוון הכרעה – כפתרון אפקטיבי, מקצועי ורגיש לסכסוכים חוצי גבולות.

מקרה אמיתי: משבר תרבותי בתוך חוזה אחד יזם ישראלי, עתיר ניסיון בתחום הנדל"ן, חבר לשותף מקומי במדינה מערבית. הם הקימו יחד חברה לפיתוח פרויקט מגורים, והכל נראה מבטיח. אך עם הזמן – חילוקי הדעות החלו לצוץ. ניהול כספים, אחריות תכנונית, אופן קבלת החלטות. מעבר לסוגיות המהותיות, התברר במהרה שהמחלוקת עמוקה יותר: הישראלי פעל מתוך רוח הסכם כללית, השותף המקומי דרש דיוק פורמלי. עבורו, "מה שלא נכתב – לא קיים". עבורו, "מה שלא נכתב – הובן מאליו".

שלב ההסלמה: כשהאמון נשבר הפערים הפכו למשבר. השותף המקומי דרש הפסקת התקשרות. היזם הישראלי איים בתביעה. אך מערכת משפטית במדינה הזרה, בעלת שפה ותרבות שונות, הפכה את הבחירה בבית המשפט לבלתי אפשרית. כך הגיעו השניים לגישור – אך לא לכל גישור. הם דרשו מגשר שמבין גם את הדין המקומי, גם ויש לו מומחיות בתחום ובעיקר – את הלב האנושי שמאחורי שני העולמות.

מהלך הגישור: תרגום של מערכת יחסים - ההליך נוהל בשפה האנגלית, בשטח המדינה, ובליווי יועצים משפטיים. אך לפני שנדון מסמך – נדרשנו לדון בהנחות יסוד. בעוד אחד ראה שותפות – השני ראה התקשרות טכנית. בעוד אחד סמך על מילה – השני הסתמך על סעיף. תפקידי כמגשר היה לתרגם לא רק מונחים – אלא כוונות. לחלץ מתוך כל צד את ההיגיון שהוא פועל לפיו, ולבנות גשר בין הציפיות השונות.

ההצעה: פתרון מקצועי, רגולטורי ורגשי כאחד לאחר חמישה ימי עבודה אינטנסיביים, הוגשה הצעת מתווה להסדר. היא כללה:

יציאה הדרגתית מהשותפות;

מנגנון פיקוח רגולטורי מקומי;

ליווי של רואה חשבון ניטרלי;

תיאום בין מערכות הבקרה;

והגדרת מתווה לתשקיף חדש מול הבנק המלווה.

הצדדים חתמו. לא כי התפייסו – אלא כי הבינו שהפתרון נבנה עבורם, מתוך הבנה מלאה של הצרכים שלהם ושל ההקשרים שהם פועלים בהם.

מה הופך את גישור מכוון ההכרעה לאפקטיבי בסכסוכים בינלאומיים? היכולת להבין מערכות משפט שונות, להנגיש אותם לשני הצדדים;

הובלת תהליך עם טכניקות ניתוח רב-תחומיות (משפט, פיננסים, תכנון);

ניהול רגשות – לא פחות ממסמכים;

תרגום תרבויות מבלי לאבד את תוקף ההסכם;

פיקוח על ניסוח בהיר, בינלאומי, שניתן לאכיפה.

סיום: מגשר כמתווך בין עולמות גישור מכוון הכרעה בסכסוך בינלאומי הוא לא רק פתרון – אלא גישה. גישה שמבינה ששותפות עסקית נבנית על חוזה – אך גם על הקשר. על מילה – אך גם על משמעות. וכשהפער בין המילה למשמעות גדל, תפקיד המגשר הוא לא רק לגשר – אלא להכריע מה צריך להתפרש, מה אפשר לחדש, ומה הגיע זמנו להיסגר.

"בעולם שבו חוזים נכתבים בשפות שונות – הפתרון נכתב בהבנה אחת."