חולמים על נכס מעבר לים? זו הטעות הקריטית שעלולה לעלות לכם ביוקר

ניתוח אסטרטגי ומקיף של מבני החזקות בנדל"ן חוצה גבולות: פורטוגל-קפריסין-ישראל

במציאות הכלכלית הגלובלית של שנת 2026, השקעה בנדל"ן מניב באירופה על ידי תושבי ישראל אינה עוד פעולה של רכישת נכס גרידא, אלא אירוע רב-ממדי הדורש סנכרון מדויק בין שלוש מערכות משפט ומיסוי שונות: הדין הפורטוגלי (מדינת המקור), הדין הקפריסאי (מדינת הביניים/ההחזקה), והדין הישראלי (מדינת התושבות).

הדו"ח הנוכחי מנתח לעומק את הדילמה המוצגת בפני המשקיע הישראלי ("דני") הבוחן שתי אלטרנטיבות מבניות: רכישה ישירה באמצעות חברה קפריסאית (אפשרות א') לעומת הקמת מבנה החזקות דו-שכבתי הכולל חברה פורטוגלית (אפשרות ב').

הניתוח מעלה כי בעוד שאפשרות א' קוסמת בפשטותה הראשונית, היא טומנת בחובה חשיפות משפטיות ומיסוייות אקוטיות, ובראשן הסיכון ליצירת "מוסד קבע" (Permanent Establishment) והיעדר הפרדת סיכונים (Ring-Fencing). לעומתה, אפשרות ב' מציעה הגנה משפטית איתנה ופוטנציאל ליעילות מס תחת מטריית הדירקטיבות האירופיות. עם זאת, הדו"ח חושף כי יעילות זו אינה אוטומטית. היא מותנית ביכולת לצלוח את משוכות ה-Substance (מהות כלכלית ומבחן השורשים כולל הניהול במדינת הביניים) שמציבות רשויות המס באירופה וגם בישראל בעקבות פסיקות ה-CJEU ("התיקים הדניים"), וחשוב מכך – להתמודד עם משטר החברות הנשלטות הזרות (CFC) הישראלי, אשר עלול לאיין את יתרונות דחיית המס ולהוביל למיסוי אפקטיבי כולל הנושק ל-50%.

מסמך זה נועד לשמש כמרשם פעולה אסטרטגי, המפרק את המורכבות לגורמים ומציע תובנות מסדר שני ושלישי לגבי האינטראקציה בין האמנות למניעת כפל מס, כללי ה-BEPS של ה-OECD, והחקיקה המקומית בכל אחת מהמדינות.

ניתוח עומק של אפשרות א' – רכישה ישירה והמלכודת המשפטית

1.1 המכניקה של רכישה ישירה

במודל זה, החברה הקפריסאית (Cyprus Co) משמשת כזרוע הארוכה של המשקיע ורוכשת את הבעלות הישירה בנכס המקרקעין בפורטוגל. על פני השטח, מודל זה חוסך את עלויות ההקמה והתחזוקה של ישות משפטית נוספת בפורטוגל (כגון רו"ח מקומי, אגרות רישום ודיווחים שנתיים). אולם, חיסכון זה מתגמד אל מול החשיפות הנוצרות וגם יש בו לייצר בעיתיות לקבלת מימון מהבנק המקומי בפורטוגל שיש עדיפות לחברה מקומית.

1.2 סיכון "מוסד הקבע" (Permanent Establishment - PE)

מושג "מוסד הקבע" הוא אבן הראשה במיסוי הבינלאומי, המגדיר מתי נוכחות עסקית של תושב חוץ הופכת למהותית עד כדי כך שהיא מעניקה למדינת המקור (פורטוגל) זכות מיסוי מלאה על רווחי העסק.

1.2.1 ההגדרה באמנה ובדין הפנימי

על פי סעיף 5 לאמנה למניעת כפל מס בין פורטוגל לקפריסין, וכן בהתאם לדין הפנימי בפורטוגל, מוסד קבע מוגדר כמקום עסקים קבוע שבו מתנהלים עסקי המיזם, כולם או חלקם. בעוד שהחזקה פסיבית של נדל"ן להשקעה אינה עולה תמיד לכדי מוסד קבע, הקו המפריד הוא דק וחמקמק. במידה והחברה הקפריסאית מבצעת פעולות אקטיביות של ניהול הנכס - בין בעצמה ובין באמצעות סוכנים מקומיים בעלי סמכות לחתום על חוזים בשמה - היא עלולה להיחשב כבעלת מוסד קבע בפורטוגל.  

יתרה מכך, סעיף 6 לאמנה קובע באופן קטגורי כי הכנסה שמפיק תושב מדינה מתקשרת (קפריסין) ממקרקעין הנמצאים במדינה המתקשרת האחרת (פורטוגל), תהיה חייבת במס באותה מדינה אחרת. משמעות הדבר היא שפורטוגל שומרת לעצמה את זכות המיסוי הראשונית על דמי השכירות, ללא קשר לשאלת קיומו של מוסד קבע.  כאן גם יש לבחון את מבחן הניהול של החברה הקפריסאית בקפריסין וכל חלק מהווה חשיפה מורכבת.

1.2.2 המשמעויות האדמיניסטרטיביות והמיסוייות

ההשלכות של סיווג הפעילות כמוסד קבע הן מרחיקות לכת:

1. חובת רישום ודיווח: החברה הקפריסאית הופכת לנישומה בפורטוגל לכל דבר ועניין. עליה להירשם ברשויות המע"מ והמס, להגיש דו"חות שנתיים (Modelo 22), ולנהל ספרים לפי התקינה החשבונאית הפורטוגלית (SNC) עבור הפעילות המיוחסת לסניף.  

2. מיסוי: הרווחים המיוחסים למוסד הקבע יחויבו במס חברות פורטוגלי מלא בשיעור של 21% (בתוספת היטלים מוניציפליים ומדינתיים, אם רלוונטיים).  

3. חיכוכים בייחוס רווחים: היווצרות מוסד קבע מזמינה ויכוחים מול רשויות המס לגבי היקף ההוצאות המותרות בניכוי ("ייחוס הוצאות מטה") והמחירים שבהם מחויב הסניף על ידי החברה האם, מה שחושף את החברה לביקורות מס ומחירי העברה (Transfer Pricing) בשתי המדינות.

1.3 זיהום סיכונים (Contamination Risk) – הכשל המשפטי

הטיעון המרכזי נגד אפשרות א' הוא משפטי-מסחרי עוד לפני שהוא מיסויי. כאשר החברה הקפריסאית היא הבעלים הישיר של הנכס, נוצרת זהות מוחלטת בין הנכס לבין החברה.

• חשיפה גלובלית: נניח תרחיש קיצון של כשל מבני בבניין בפורטוגל הגורם לפגיעה בנפש, והביטוח אינו מכסה את מלוא הנזק. הנושים יתבעו את החברה הקפריסאית. במצב זה, כל נכסי החברה הקפריסאית, כולל השקעות אחרות, נכסים פיננסיים, או נדל"ן במדינות אחרות, חשופים למימוש לצורך פירעון החוב הפורטוגלי.  

• הפרת עקרון ה-Ring-Fencing: כלל יסוד בניהול סיכונים הוא יצירת תאים משפטיים נפרדים (Silos) לכל נכס מהותי. רכישה ישירה מפרה כלל זה ומערבבת סיכונים תפעוליים עם סיכונים פיננסיים של החברה האם.

המבנה החכם (אפשרות ב') – ארכיטקטורה של הגנה ויעילות

2.1 היגיון המבנה

המודל המוצע באפשרות ב' מבוסס על הפרדה משפטית ברורה:

1. המשקיע (UBO): יחיד תושב ישראל.

2. חברת האם (HoldCo): חברה קפריסאית פרטית.

3. חברת הבת (PropCo): חברה פורטוגלית מסוג LDA (Sociedade por Quotas).

מבנה זה מייצר "מסך התאגדות" כפול: בין הנכס לחברה הקפריסאית, ובין החברה הקפריסאית למשקיע הישראלי. החברה הפורטוגלית היא אישיות משפטית נפרדת לחלוטין, והאחריות של בעלי מניותיה (החברה הקפריסאית) מוגבלת לגובה הון המניות הבלתי נפרע.  

2.2 המיסוי ברמת החברה הפורטוגלית (PropCo)

2.2.1 מס חברות (CIT)

החברה הפורטוגלית היא תושבת פורטוגל לצרכי מס וחייבת במס על הכנסתה העולמית.

• שיעור המס: השיעור הסטנדרטי בפורטוגל היבשתית הוא 21%. עם זאת, יש להוסיף לכך היטל מוניציפלי (Derrama Municipal) של עד 1.5%, מה שמעמיד את המס האפקטיבי על כ-22.5% נכון להיות עם צפי לשינוי מסתמן.  

• הטבת SME: עסקים קטנים ובינוניים (SME) נהנים משיעור מופחת של 17% על 50,000 האירו הראשונים של ההכנסה החייבת.  

• ניכוי הוצאות: היתרון הגדול של חברה מקומית הוא היכולת לנכות הוצאות מימון (בכפוף למגבלות Thin Capitalization של 30% מה-EBITDA או מיליון אירו), פחת על המבנה (אך לא על הקרקע), דמי ניהול, ביטוח ותחזוקה.  כאן יש יתרון לקבל מימון בפורטוגל.

2.2.2 מיסוי מקרקעין ספציפי (IMI, AIMI, IMT)

השימוש בחברה פורטוגלית מעניק יתרון משמעותי במיסוי הרכוש השנתי:

• AIMI (מס עושר נדל"ני): בעוד שיחידים כפופים לשיעורים פרוגרסיביים המגיעים עד 1.5% על שווי נכסים גבוה, חברות משלמות שיעור קבוע ונמוך של 0.4% על סך שווי הנכסים למגורים. זהו חיסכון דרמטי באחזקת נכסי יוקרה או פורטפוליו נכסים.  

• IMT: מס רכישה מדורג המגיע עד 7.5% לנכסי מגורים, משולם בעת הרכישה.  

הציר האירופאי – דירקטיבת האם-בת ומלכודות ה-Substance

הלב הפועם של תכנון המס באפשרות ב' הוא היכולת להעביר רווחים מפורטוגל לקפריסין ללא ניכוי מס במקור, תוך שימוש ב"דרכון האירופאי".

3.1 דירקטיבת האם-בת (EU Parent-Subsidiary Directive)

דירקטיבה 2011/96/EU מחייבת מדינות חברות באיחוד האירופי לפטור מניכוי מס במקור דיבידנדים המחולקים לחברת אם במדינה חברה אחרת, בהתקיים תנאים מסוימים :  

1. שיעור החזקה: חברת האם מחזיקה לפחות 10% מהון המניות של חברת הבת.  

2. תקופת החזקה: ההחזקה נשמרת לתקופה רצופה של לפחות שנה אחת.  

3. כפיפות למס: שתי החברות כפופות למס חברות רגיל ואינן פטורות ממנו.  

כאשר תנאים אלו מתקיימים, פורטוגל אינה רשאית לנכות מס במקור (שהוא בדרך כלל 25%), וקפריסין פוטרת את הדיבידנד המתקבל ממס חברות (12.5%) וממס ביטחון (SDC), בתנאי שהחברה המשלמת אינה עוסקת בעיקר בהשקעות פסיביות במיסוי נמוך (תנאי שמתקיים בדרך כלל בנדל"ן מניב הממוסה ב-21%).  

3.2 האתגר החדש: מבחני ה-Substance וה-Beneficial Ownership

הנחת היסוד כי הפטור הוא "אוטומטי" היא מסוכנת ושגויה בעידן הפוסט-BEPS. רשויות המס בפורטוגל, בגיבוי פסיקת בית הדין לצדק של האיחוד האירופי (CJEU) ב"תיקים הדניים" (T Danmark & Y Denmark), בוחנות בשבע עיניים מבני החזקה.  

3.2.1 דוקטרינת "הנהנה הסופי" (Beneficial Owner)

רשות המס הפורטוגלית רשאית לשלול את הטבות הדירקטיבה אם תגיע למסקנה כי החברה הקפריסאית היא "חברת צינור" (Conduit Company) חסרת מהות כלכלית, שתכליתה העיקרית היא העברת הרווחים למשקיע הישראלי תוך הימנעות ממס. אם החברה הקפריסאית נעדרת סמכות דיספוזיציה אמיתית בכספי הדיבידנד, ומעבירה אותם "Back-to-Back" לישראל, פורטוגל תראה במשקיע הישראלי כנהנה הסופי ותחייב במס במקור (25% או שיעור נמוך יותר לפי אמנה אם קיימת, אך מול יחיד ישראלי השיעור הוא לרוב גבוה).  

3.2.2 דרישות המהות (Substance) בקפריסין

כדי להתגונן מפני טענות אלו, החברה הקפריסאית חייבת להוכיח "מהות כלכלית" אמיתית :  

• דירקטורים מקומיים: רוב חברי הדירקטוריון חייבים להיות תושבי קפריסין כשירים, בעלי יכולת לקבל החלטות עצמאיות.

• קבלת החלטות: ישיבות הדירקטוריון חייבות להתקיים פיזית בקפריסין, שם מתקבלות ההחלטות האסטרטגיות ("ניהול ושליטה").

• תשתית פיזית: משרד ממשי, הוצאות תפעוליות, ואולי אף עובד חלקי. כתובת דואר בלבד אינה מספקת.

• חשבון בנק: חשבון בנק מקומי פעיל שבו מתקבלים הכספים.

עלות המהות: הקמת תשתית כזו כרוכה בעלות שנתית של כ-5,000 עד 10,000 אירו (שכר דירקטורים, ביקורת, אגרות), עלות שיש לשקלל במודל הכלכלי.  

הזווית הישראלית – המלכודת של "חברה נשלטת זרה" (CFC)

זהו החלק הקריטי ביותר בניתוח עבור התושב הישראלי, ולעיתים קרובות הוא זה שמנפץ את אשליית "דחיית המס". המטרה של מבנה החזקות היא לרוב דחיית המס הישראלי עד למועד חלוקת הדיבידנד בפועל. אולם, הוראות החוק הישראליות (סעיף 75ב לפקודה) נועדו בדיוק כדי למנוע דחייה זו כאשר מדובר בהכנסות פסיביות.

4.1 משטר החברות הנשלטות הזרות (CFC - חנ"ז)

סעיף 75ב לפקודת מס הכנסה קובע כי בעל שליטה (מחזיק 10% ומעלה) בחברה נשלטת זרה יחויב במס על חלקו ברווחים שלא חולקו, כאילו חולקו כדיבידנד ("דיבידנד רעיוני").  

תנאים להגדרת חנ"ז (מצטברים):

1. שליטה ישראלית: מעל 50% מאמצעי השליטה מוחזקים על ידי תושבי ישראל (או מעל 40% יחד עם קרובים). במקרה שלנו – דני מחזיק ב-100%.  

2. הכנסה פסיבית: רוב ההכנסה או הרווחים נובעים ממקורות פסיביים (ריבית, דיבידנד, תמלוגים, דמי שכירות).  

3. מיסוי נמוך: שיעור המס החל על ההכנסה הפסיבית במדינת החוץ אינו עולה על 15%.  

4.2 ניתוח תחולת החנ"ז על המבנה

כאן נוצרת התנגשות בין הדינים:

• החברה הקפריסאית מקבלת דיבידנד מהחברה הפורטוגלית. הכנסה זו מסווגת כ"הכנסה פסיבית" לפי הדין הישראלי.  

• החברה הקפריסאית פטורה ממס על דיבידנד זה (0% מס).

• המסקנה: מאחר ש-0% נמוך מ-15%, החברה הקפריסאית עונה על הגדרת חנ"ז. המשמעות היא שדני יחויב במס בישראל בשיעור 30% (מס דיבידנד לבעל שליטה מהותי) על הרווח שנצבר בקפריסין, כבר בשנת הצמיחה, גם אם הכסף לא נמשך בפועל.  חשוב לקחת בחשבון שדני ככל והוא לא מנהל את החברה הקפריסאית ובפועל יש מנהל בקפריסין ומבחן השליטה יצביע על ניהול מלא בקפריסין יראו בכל חברה נשלטת קפריסאית והמס ידחה לחלוקה אך זה כמובן מסוכן מאוד ומצריך בדיקה מראש.

4.2.1 מלכודת הזיכוי העקיף (Indirect Tax Credit Mismatch)

הבעיה מחריפה כאשר בוחנים את מנגנון הזיכוי ממס זר.

• החברה הפורטוגלית שילמה מס חברות (כ-21%).

• החברה הקפריסאית שילמה 0%.

• החוק הישראלי מאפשר זיכוי עקיף (זיכוי בגין המס ששילמה החברה הנכדה בפורטוגל) רק לחברה ישראלית המחזיקה בחברה הזרה. יחיד (דני) אינו זכאי לזיכוי עקיף, אלא רק לזיכוי ישיר (בגין מס שנוכה במקור על הדיבידנד).  

• מאחר שבקפריסין לא נוכה מס במקור (0%) ודני אינו זכאי להזדכות על המס הפורטוגלי, נוצר כפל מס כלכלי.

חישוב המס האפקטיבי (ETR):

1. רווח בפורטוגל: 100

2. מס פורטוגלי (21%): (21)

3. דיבידנד לקפריסין: 79 (פטור ממס)

4. מס דיבידנד בישראל (30% על 79): 23.7

5. סה"כ מס: 21 + 23.7 = 44.7%

תוצאה זו מקרבת את נטל המס למס השולי המרבי, ומבטלת את יתרון הדחייה. יתרה מכך, החל משנת 2025, ייתכן ויחול "מס יסף" (Surtax) של 3% על הכנסות גבוהות, ועוד מס הון של 2% במקרים מסוימים, מה שיכול להעלות את המס הכולל מעבר ל-50%.  

4.3 סיכון "שליטה וניהול" (Control and Management)

אם דני ינהל את החברה הקפריסאית מישראל (יקבל החלטות השקעה, יורה לדירקטורים הקפריסאים כיצד להצביע, יחתום על מסמכים מתל אביב), רשות המסים בישראל עשויה לטעון כי החברה הקפריסאית היא למעשה תושבת ישראל לצרכי מס ("שליטה וניהול מישראל"). במקרה זה, החברה הקפריסאית תהיה חייבת במס חברות ישראלי מלא (23%) על הכנסותיה, בנוסף למס ששולם בפורטוגל, תוך יצירת "תאונה מיסויית" מורכבת.  

היבטים תפעוליים ועלויות

ההחלטה על המבנה אינה נגזרת רק משיעורי מס, אלא גם מעלויות התחזוקה ("עלות הבעלות").

5.1 עלויות בפורטוגל (PropCo)

• הקמה: כ-1,000 עד 3,000 אירו (כולל נוטריון, רישום, שכר טרחת עו"ד).  

• תחזוקה שנתית: הנהלת חשבונות (חובה על ידי רו"ח מוסמך - TOC) תעלה כ-200 עד 300 אירו לחודש. ייצוג פיסקלי נדרש לבעלי מניות זרים. סך העלות השנתית השוטפת: כ-3,000 עד 5,000 אירו.  

5.2 עלויות בקפריסין (HoldCo) – פרמיית המהות

כדי לעמוד בדרישות ה-Substance ולהימנע מטענות של פורטוגל וישראל, נדרשת השקעה משמעותית:

• דירקטורים מקומיים ומשרד: שירותי נאמנות וניהול (Fiduciary Services) איכותיים עולים כ-3,000 עד 5,000 אירו לשנה.

• ביקורת: חובה להגיש דו"חות מבוקרים בקפריסין. עלות ביקורת: כ-1,500 עד 3,000 אירו.

• היטל שנתי: 350 אירו לרשם החברות.

• סך עלות שנתית: כ-5,000 עד 8,000 אירו.  

5.3 השורה התחתונה הכלכלית

עלות התחזוקה הכוללת של המבנה (פורטוגל + קפריסין) נעה סביב 8,000 עד 13,000 אירו בשנה. עבור נכס המניב תשואה שנתית של 50,000 אירו, עלויות אלו "אוכלות" כ-20% מהתשואה, מה שהופך את המבנה ללא כדאי כלכלית עבור השקעות קטנות ובינוניות. המבנה מצדיק את עצמו רק בהיקפי השקעה גדולים (לרוב מעל 2-3 מיליון אירו) או כשיש צורך בהגנה משפטית קריטית.

סיכום והמלצות אופרטיביות

6.1 השוואה מסכמת

פרמטר	אפשרות א' (רכישה ישירה)	אפשרות ב' (מבנה החזקות)
הגנה משפטית	נמוכה מאוד: חשיפת כל נכסי החברה לתביעות בפורטוגל.	גבוהה: הפרדת סיכונים מוחלטת (Ring-Fencing).
חשיפה למוסד קבע	גבוהה: סיכון להפוך לנישום מלא בפורטוגל ללא תכנון.	לא רלוונטי: החברה הפורטוגלית היא נישומה מקומית.
מס בפורטוגל	21% (אם מוסד קבע) או 25% (על ברוטו ללא PE).	17%-21% (עם יכולת לניכוי הוצאות מלא).
מס רכוש (AIMI)	חשיפה לשיעורים פרוגרסיביים של יחיד (עד 1.5%).	שיעור קבוע ונמוך של 0.4%.
ניכוי מס במקור	25% (או מופחת באמנה, תלוי בפרשנות).	0% (בכפוף לדירקטיבת האם-בת ומהות).
חשיפת CFC בישראל	קיימת, תלוי בסיווג ההכנסה כעסקית או פסיבית.	גבוהה מאוד: הדיבידנד הפטור יוצר חבות מס מיידית בישראל.
מורכבות ועלות	בינונית.	גבוהה: דורש תחזוקה כפולה ועלויות Substance.

6.2 המלצות לביצוע

1. שלילת אפשרות א': למרות הפשטות, רכישה ישירה על ידי חברה קפריסאית היא "טעות של מתחילים" עבור נכסים משמעותיים. הסיכון המשפטי (זיהום נכסים) והמיסויי (מוסד קבע) אינו מצדיק את החיסכון בעלויות ההקמה.

2. אימוץ זהיר של אפשרות ב': המבנה הדו-שכבתי הוא הנכון משפטית, אך יש להבין כי הוא אינו פתרון קסם להפחתת מס, אלא בעיקר כלי לניהול סיכונים.

3. ניהול המהות (Substance Management): אם בוחרים במבנה זה, אין לעגל פינות. יש למנות דירקטורים קפריסאים מקצועיים, לקיים ישיבות בקפריסין ולתעדן, ולהימנע מניהול שוטף מישראל. כישלון בכך יחשוף את המבנה לתקיפה כפולה: שלילת הפטור בפורטוגל ומיסוי כחברה ישראלית על ידי רשות המסים.

4. תכנון מול חוקי CFC: יש לבחון עם יועץ מס ישראלי האם ניתן לסווג את החברה הקפריסאית באופן שונה (למשל, חברה משפחתית או שקופה לצרכי מס בישראל, אם הדבר אפשרי משפטית), או לחלופין, להשלים עם תשלום מס הדיבידנד השוטף בישראל כחלק מעלות העסקה ("מחיר ההגנה המשפטית").

5. דיווח וגילוי: יש להקפיד על דיווח מלא בטופס 150 (הצהרה על החזקה בחבר בני אדם תושב חוץ) כחלק מהדו"ח השנתי בישראל. הדיווחים החדשים דורשים פירוט רב על שרשרת ההחזקות וסיווג החברה (חנ"ז, חמי"ז וכו').  

סיכום: ההחלטה כיצד להתאגד היא נגזרת של היקף ההשקעה, פרופיל הסיכון, והיכולת לשאת בעלויות "התקורה" של המבנה יחד עם היבטים נוספים שיש לבחון בכל מקרה ומקרה. החיסכון בעלויות הייעוץ בשלב התכנון הוא אכן "חיסכון שיעלה ביוקר". על דני לבנות את הצוות שלו - מומחה מיסוי בינלאומי ישראלי ועורכי דין מקומיים - כדי להבטיח שההשקעה תשרת אותו, ולא הוא אותה.